סיכול מעילות כספים או ביטוח לכיסוי נזקי מעילות, מה עדיף?

 לא חשוב באיזה תחום העסק שלכם פועל: מסחר, שרותים, בנין, תחבורה, רשויות, מוסדות השכלה, תקשורת ועוד ועוד.

כמה לא נעים לראות קופה ריקה במיוחד לאחר שנתברר שידיו של אחד העובדים במעל ואף נעלם ליעד בלתי ידוע.

מובן, איפוא, מדוע החליט גורם אחראי שאינו מוכן ליטול סיכונים לבטח עסקו מפני נזקי הונאות ומעילות.

דא עקא, לאחר תהליך מסורבל שבסיומו אמנם נתקבלו כספי הביטוח בסכומים שאינם 'מכסים' את מלא הנזקים. ומכאן, צפה ועולה השאלה: "מדוע שלא להקדים תרופה למכה?"

ואכן, אם הארגון היה משקיע במנגנונים לסיכול מעילות במערך התשלומים, היתה נחסכת מהם החוויה הלא נעימה של קופה ריקה

התשובה לשאלה זו מתפצלת בין שתי גישות המנסות להתמודד עם נזקי המעילות במערך התשלומים
א) הגישה שמחפשת את הדרך הנוחה להגן על רמת המזומנים בארגון באמצעות רכישת פוליסות ביטוח לכיסוי נזקי מעילות ע'י עובדים כמקובל בתחומים כספיים אחרים.
יתרונות השיטה: השקעה סבירה במנגנוני בקרה למניעת מעילות בארגון תוך צמצום הנזקים, אם יקרו, באמצעות כיסוי ביטוחי כמתואר לעיל

חסרונות השיטה :
1. פגיעה זמנית בתזרים המזומנים לאור פער זמנים בין מועד ארוע המעילה למועד קבלת הפיצוי
2. הסכום המתקבל מחב' הביטוח אינו מכסה, בד"כ, את מלא נזקי המעילה
3. לאחר תשלום פיצוי מגדילה, בד"כ, חב' הביטוח את תעריף הפרמיה לתקופה הבאה

ב) הגישה שדוגלת בהקדמת תרופה למכה. דהיינו, הרחבת השימוש במנגנוני בקרה והתרעה לסיכול ארועי מעילה במערך התשלומים, בנוסף לכיסוי הביטוחי האמור לעיל

יתרונות השיטה:
1. הסיכון להתרחשות ארוע מעילה בארגון מצטמצם באופן משמעותי ביותר
2. הקטנת תעריפי הפרמיה לביטוח מפני סיכוני מעילות סכום המתקבל מחב' הביטוח

חסרונות השיטה: השקעות נוספות בתהליך הרחבת מנגנוני ההתרעות

לכאורה, הכף נוטה לטובת השיטה השניה במיוחד בגלל שהסיכון לפגיעה בתזרים המזומנים שואף ל- 0. לחיזוק מסקנה זו נותר רק להשלים את מהלך הרחבת הבקרות ע'מ לאתר פרצות בתהליך התשלומים.

ואכן, ספקנו פתרונות יעילים וזולים לחסימת פרצות המתגלות בתהליך התשלומים המיושמות כיום בארגונים מגוונים במשק, כולל: עיריית חולון,  תעשייה אווירית, סופר-פארם, חב' אבטחה G4S, דניה-סיבוס, חב' נמל חיפה, הפניקס-חב' ביטוח ועוד

והצימוק שבעוגה: אם לא יתגלו פרצות בתהליך, יקבל הארגון את דוח הבדיקה חינם אין כסף