ההונאה הגדולה ע"ס 643 מליון אירו – נחשו למי זה קרה?
כן, לא טעיתם! וכי מי יכול להכיל הונאה בסדר גודל אגדי שכזה?
יש מכם שיאמרו שבשביל ענק כמו מר באפט זה כמו 'מכה קלה בכנף'. ויש שירימו כפיהם כלפי מעלה ויפטירו: אם בארזים נפלה השלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?
בין כך ובין כך, השאלה האמיתית היא האם זה יכול לקרות גם לנו? לא! לא בסדרי גודל שכאלו. אבל, אפילו מעילה בסדר גודל של מאית מהסכום הזה עלולה להביא לקריסת עסקים. איפה הם, אם כן, מנגנוני הבקרה הטכנולוגיים מהשורה הראשונה שסביר להניח שיש בידו של מר באפט לרכוש אותם עבור פיקוח ושליטה על עסקיו הענקיים? מדוע לא הופעלו אותם מנגנונים להתרעה מוקדמת ע"מ לסכל את אותה ההונאה באיבה?
מעיון בכתבה עולה שההונאה התבטאה בניפוח ערכה הכלכלי של חברה שמר באפט החליט לרכוש. עובדי אותה חברה המיועדת לרכישה, זייפו הזמנות רבות שהגדילו פיקטיבית את 'צבר ההזמנות' של החברה. כמו כן, יצרו חשבוניות פיקטיביות ללקוחות ע'מ להגדיל את סעיף הלקוחות החייבים בדוחות הכספיים של החברה
למרות הכותרות שזעקו על המחיר הגבוה ששולם תמורת אותה חברה, לא נתגלתה הונאה זו אלא רק לאחר שנשלח אימייל אנונימי למשרדיו של מר באפט. היכן היה, איפוא, הכשל של מר באפט? כנראה, לא היה בארגז הכלים שלו הדרישה להפעלת מהלך לבדיקת אותנטיות מסמכי החברה ובמיוחד אלו שמשקפים את נכסי החברה בהזמנות הלקוחות ובחשבוניות שנופקו להם? אכן, הכשל הוא לא רק של המערכות הטכנולוגיות אלא גם של היועצים הכלכליים והחשבונאיים שטחו עיניהם מראות. אולי להיטות אנשיו של מר באפט לרכוש את החברה הגרמנית, פגמה בחושי הזהירות שלהם ולא שתו לבם לארועים הפליליים שהתנהלו מתחת לאפם.
לא! אין זו בכלל חוכמה שלאחר מעשה
אין ספק, שכל ארגון יכול להיות חשוף לסיכונים כאלו יהיו הסיבות אשר יהיו. יתרה מזו, לא כל אחד מגיע לרמת ההון האגדית של מר באפט המאפשרת לו להכיל הונאה בסדר גודל שכזה. סביר להניח שרוב הארגונים היו עומדים לפני סכנת קריסה. מהו, איפוא, הלקח העיקרי עבור כל אותם הארגונים והחברות?
והלקח:
חובה על כל ארגון לבדוק שוב את תוכנו של ארגז הכלים בהתמודדות מול ארועי הנאות ומעילות. בנוסף למע' טכנולוגיות חובה לכלול בו גם הכלים הנמצאים בהישג ידינו. והכוונה היא למיצוי השימוש במע' המידע המנהלות את נכסי החברה וכספי החברה לטובת בלימת הונאות ומעילות ביום יום. יש לציין שהמשמעות הכספית של התארגנות להתמודדות נאותה מול האיום של המעילות וההונאות, הינה מינורית ברמה של כל ארגון שיש לו אינטרס להישרד
פרצות אלה עלולות להיות מנוצלות לרעה על ידי "חפרפרת" בארגון או אף גורמים חיצוניים, והמציאות מלמדת כי אף גורם אינו חסין בפני מעשי מרמה ואי סדרים כספיים.
הראיה לכך היא שאפילו השב"כ לא הצליח להימלט מהתופעה שהפכה למכת מדינה, ונגד שניים מעובדיו הוגש כתב אישום בגין מעילה בכספי השירות. ארגונים נוספים בישראל שנפלו קורבן, בשנים האחרונות, למעילות ופשעים כלכליים הם: חב' YES, אורתם- סהר, מרכז השלטון המקומי, פלאפון, נגב- קרמיקה והקיבוצים שפיים ובית אלפא, הראל השקעות…
מאחר ואין טעם להוסיף עוד כלי בקרה בארגון המשופע במנגנוני בקרה, מומלץ מאד להיעזר בשרותיו של מומחה חיצוני בעל נסיון רב במניעת מעילות.
הערך המוסף של השירותים שלי:
מתבטא בהוספת שכבת אבטחה לציפוף החורים (חסימת הפרצות) ברשת האבטחה הארגונית. מדובר בפתרון בעל קבלות ואם אכן לא יתגלו פרצות בתהליך, הלקוח אינו מחויב בתשלום!
השיטה אותה פיתחתי נועדה להקדים תרופה למכה, ומונעת מעובדים את היכולת למעול ולגנוב כספים במערך התשלומים באמצעות מס"ב (מסלקה בין בנקאית).
הפתרונות אותם אני מציע (מרשם שימנע הונאות) ואשר פותחו לאחר בדיקה לעומק של תהליך התשלומים, מבטיחים את העברת הכספים לחשבון המיועד ולא חלילה לחשבון "החפרפרת" או כל גורם זדוני אחר. לא בכדי, אומצו הפתרונות על ידי גופים, כמו: עיריית ראשון לציון, מועצה מקומית שהם, תעשייה אווירית, סופר פארם, קיבוץ שפיים ועוד.
מדוע כדאי להשתמש ב- מרשם שימנע הונאות?
1. פתרונות למניעת תרחישי מעילות שמנגנוני הבקרה בארגון מתקשים להתמודד איתם. לדוגמה:
א) שינוי חשבון בנק של הספק על בסיס מסמכים מזויפים או דוא"ל מתחזה לספק.
ב) עדכון חשבון בנק של הספק ע"י גורמים מורשים בארגון
2. אינו כרוך בעלויות נוספות, ואינו משבש או משפיע על תהליך העבודה השוטף בארגון.
.3מהלך חד-פעמי משלים לעיבוי האבטחה.
4. אם לא יתגלו פרצות, יקבל הארגון את דו"ח הבדיקות חינם אין כסף!
התוצאה?!
השקעה (פרמיה) סבירה תמורת "השקט הנפשי" שלכם (פוליסה). בקיצור – Win Win.
